עששת ושיניים חזקות: שאלות נפוצות

פלאק לעומת אבן שן?

אבן שן היא בעצם פלאק שלא טופל והפך למשטח קשה על השיניים, שאותו ניתן להסיר רק בעזרת מכשירי ניקוי מקצועיים. הפלאק הוא קרום עבה המורכב מרוק ומחלקיקי מזון שנלכדו, והוא מצטבר ונבנה על קו החניכיים. את הפלאק יש להסיר מידי יום באמצעות צחצוח עדין, ניקוי בחוט דנטלי ושטיפה בשטיפת פה של ®LISTERINE, אלמלא כן הוא מתקשה והופך לאבן שן. החומצה המופקת מהפלאק תוקפת את השיניים מיד לאחר הארוחה ואם אין שוטפים אותה, היא חודרת דרך אמייל השן וגורמת לעששת. בנוסף פוגע הפלאק בחניכיים ועלול לגרום לנפיחות, אדמומיות, דימום בצחצוח ואפילו לנסיגת חניכיים.

אבן השן, היא חומר קשה ונקבובי. צבעה צהוב או אפרורי והיא מופיעה על קו החניכיים. אבן השן מורכבת מפלאק שלא הוסר והסתייד כתוצאה משקיעת המינרלים שברוק. הצטברות אבן שן גורמת לעששת, ריקבון השן ואובדן שיניים, כמו גם למחלת חניכיים. אבן שן שלא הוסרה ממשיכה להסתייד ולצמוח. ניתן להסיר אבן שן רק בעזרת מכשירי ניקוי מקצועיים אצל רופא שיניים או שיננית. צחצוח שיניים, שימוש בחוט דנטלי, שטיפה בשטיפת פה של ®LISTERINE ושימוש במשחת שיניים נגד אבן שן, עשויים למנוע היווצרות אבן שן.

מהו פלואוריד?

הפלואור המצוי בטבע מוכר על שום חשיבותו במניעת ריקבון השן, אם באמצעות נטילה דרך הפה ואם כפתרון מקומי בהנחה על השיניים. הפלואוריד יכול לסייע בצמצום מספר החורים בשיניים. החומצה המופרשת מהפלאק גורמת לאיבוד מינרלים בשן (דה-מינרליזציה), תהליך הגורם לריקבון השן. ניתן להחזיר את המצב לאחור באמצעות תהליך הקרוי רה-מינרליזציה, או גיבוש מחדש של מינרלים באזורים הפגועים של השן. שימוש מקומי בפלואוריד יכול להאיץ את תהליך השחזור של המינרלים שאבדו.

כאשר פלואוריד שנצרך דרך הפה עובר תהליך עיכול בבטן ובמעיים, הוא נספג בגוף ומחזק את השיניים. במקומות רבים הפלואוריד נמצא במי השתייה בכמויות המספיקות לצמצם את העששת, תלוי במדיניות ההפלרה הארצית (והאם אתם שותים מי ברז או מים מינרליים/מסוננים). עוד ניתן לקבל כמויות קטנות של פלואוריד מאכילת מזונות מסוימים כגון תרד, גזר, אספרגוס, מאכלי ים ומזון שהוכן במים מופלרים. כמו כן ניתן להשתמש במשחת שיניים המכילה פלואוריד ושטיפת פה עם פלואוריד של ®LISTERINE.

האם שיני חלב חזקות כמו שיניים קבועות?

כן, עובדה פחות ידועה על שיני החלב היא שהן צפופות פחות משיניים קבועות ונשחקות מהר יותר. הן גם לבנות יותר מהשיניים הקבועות (הקרויות גם שיני בשר או שיניים בוגרות). השיניים הבוגרות צהבהבות יותר מטבען.

האם שיני חלב לבנות יותר משיניים קבועות?

אף על-פי ששיני החלב לבנות יותר מהשיניים הקבועות שמחליפות אותן, שכבות האמייל והדנטין בשיני החלב דקות יותר ומוך השן גדול יותר ביחס לשאר השן, מה שאומר שכאשר יש לילדים חור בשן הוא מגיע לעצב השן הרבה יותר מהר. בדיקות תקופתיות אצל רופא שיניים חשובות במיוחד אצל ילדים. עוד מתאפיינות שיני החלב בשורשים קצרים יותר לכן אינן מעוגנות חזק כל-כך בעצם, מה שמאפשר להן לנשור בקלות רבה יותר. מבנה זה נותן לשורש השן הקבועה יותר מקום לצמוח מתחת לשן החלב.

האם יש צורך בשטיפת מי פה לשיניים תותבות?

כן, גם שיניים תותבות יש לשטוף בשטיפת פה ולסלק את שיירי המזון והלכלוך פעמיים ביום. השתמשו בטבליות דנטליות המתמוססות במים והשרו את השיניים התותבות בתמיסת הניקוי. יש להקפיד על ניקיון השיניים התותבות מעל מגבת רכה או כיור מלא עד חציו במים, שכן הן עשויות להיות חלקלקות ולהישבר בקלות במקרה של נפילה. צחצחו את השיניים עם מברשת סיבים רכים במים פושרים, נקו אותן ביסודיות ולאחר מכן שטפו בשטיפת פה של ליסטרין כדי לשמור על פה רענן ונקי. כשאתם מוציאים את השיניים מהפה, השרו אותן בשטיפת פה.

האם ילד המרכיב התקן דנטלי צריך לטבול אותו במי פה מידי יום?

על מנת לצמצם ככל האפשר את הנזק הנגרם מחיידקים בזמן השימוש בהתקן דנטלי, אורתודנטים רבים ממליצים על שטיפה במי פה ®LISTERINE פעמיים ביום, אבל אין בהכרח צורך לטבול את ההתקן עצמו במי פה.